ראיון עם גב' חיה הראל

מדריכה ארצית, ממונה על ועדות השמה, שילוב וערר מתוקף חוק

9/3/2011

מאת: אילנה גולדשטיין

 

לקראת ועדות השילוב וההשמה הבאות עלינו לטובה החודש, ביקשנו מגב' חיה הראל, הממונה על ועדות השמה, השילוב והערר, לדבר עמנו , לענות על שאלות ולעזור לנו, ההורים, להבין קצת יותר.

מה זה ועדות השמה, שילוב וערר?

ועדות השילוב המוסדיות, ועדות השמה וועדות הערר הן ועדות מקצועיות שהרכבן נקבע בחוק, ובידיהן הסמכות והאחריות לקבל החלטות לגבי זכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לשירותי חינוך מיוחדים.

ועדת השילוב המוסדית (בחינוך הרגיל) דנה בזכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים להיכלל בתכנית השילוב (פרק ד1 לחוק החינוך המיוחד)

ועדת ההשמה (ברשות המקומית) דנה בזכאותו של תלמיד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד ולהשמה ברצף המסגרות החינוכיות הקיים (לפי סעיפים 5-11 לחוק החינוך המיוחד). סעיף 20 בחוק החינוך המיוחד קובע שוועדת ההשמה תשמש גם כוועדת ערר על החלטת ועדת השילוב המוסדית.

ועדת הערר (המחוזית) דנה בערעור על החלטת ועדת ההשמה (לפי סעיפים 12-13 לחוק החינוך המיוחד)

מקור המידע העדכני והמהימן ביותר להורים שילדיהם עולים לועדות השמה, שילוב וערר הוא "חוברת ההסבר להורים" שמפרסם משרד החינוך. את החוברת ניתן למצוא באתר אוח של משרד החינוך או שניתן לפנות למשרד ולקבל את החוברת בדואר. החוברת היא חשובה. באתר אוח ניתן גם למצוא את חוזרי המנכ"ל בנוגע לועדות ההשמה והערר וגם בנוגע לתכנית השילוב. בחוזרי המנכ"ל מפורטים כל הכללים, הזכויות והמידע בנוגע לועדות.

 

להלן מקורות מידע שהצלחתי למצוא באתרי אוח ופניות ותלונות הציבור של משרד החינוך:

http://cms.education.gov.il/educationcms/applications/mankal/etsmedorim/1/1-2/horaotkeva/k-2006-8b-1-2-36.htm – חוזרי מנכ"ל בנוגע לחינוך מיוחד

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Pniyot/ShelotVeTshuvot/ChinuchMeyuchad/Shiluv.htm – שאלות ותשובות בנושא שילוב

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Pniyot/ShelotVeTshuvot/ChinuchMeyuchad/VaadotHasama.htm – שאלות ותשובות על ועדות השמה

ועכשיו ניגש לראיון עצמו.

מהם הגילאים בהם ניתן לגשת לועדות?

ילדים בעלי לקויות משמעותיות יכולים לגשת לועדת השמה החל מגיל 3.

ילדים בעלי לקויות קלות יכולים לגשת לועדת השמה החל מגיל 4, בתנאי שיש ברשות גן חינוך מיוחד שקולט ילדים בגיל הזה.

לגבי שילוב, ברוב הרשויות קיים שילוב כבר מגיל 4. השילוב יכול להתבצע רק בגן של רשות  מקומית/עירייה שיש לו סמל מוסד, כלומר, יש לרשום את הילד לגן רגיל ולבקש שילוב.

בעיקרון, ניתן לקבל שילוב החל מגיל 5, אבל אם ניגשים לועדת השמה וקיים מענה ברשות, אפשר לקבל שילוב כבר בגיל 4.

 

מהם המסמכים הקבילים לועדות?

בגילאי הגן – מסמך קביל הוא מסמך בן פחות משלוש שנים.

בגילאי ביה"ס – אין צורך לחזור על אבחונים כל שלוש שנים, אלא רק במעברים בין גן – לכיתה א' ובין בי"ס יסודי – לתיכון. אין צורך באבחון במעבר לחטיבה עליונה.

פירוט מלא נמצא בחוברת דברי ההסבר להורים.

 

לגבי כל לקות קיימות דרישות אחרות של מסמכים קבילים:

ילד על הספקטרום האוטיסטי נדרש לשני אבחונים: מפסיכיאטר ילדים/ נוירולוג ומפסיכולוג קליני/ פסיכולוג התפתחותי. הדרישה לשני אבחונים היא דרישה שנכנסה לתוקף בשנת 2007 רק לגבי ילדים על הספקטרום. הסיבה לכך היא ריבוי הילדים המאובחנים על הספקטרום בשנים האחרונות והדאגה שאחת הסיבות לכך היא "אבחון יתר", במילים אחרות, רוצים לוודא שאכן מדובר בילד על הספקטרום.

ילד עם לקות למידה נדרש לאבחון של פסיכולוג חינוכי מומחה בתחום לקויות למידה.

ילד עם בעיית אישיות נדרש לאבחון של פסיכולוג קליני

ילד עם עיכוב שפתי נדרש לאבחון ע"י פסיכולוג חינוכי/ התפתחותי או קליני

את הדרישות לגבי כל לקות ניתן לראות בחוזרי המנכ"ל שבאתר.

במקרים בהם ביטוח לאומי דורש עדכון ונדרש אבחון, אותו מסמך יהיה קביל גם לוועדה.

 

מהם הצעדים שעל ההורים לנקוט לקראת ועדה?

הורים שהולכים בפעם הראשונה לוועדה מיוזמתם – צריכים לדאוג לכמה שיותר מסמכים, דו"חות וחוות דעת שיתנו תמונה רחבה ומקיפה על מצבו של הילד. חוגים, הוראה מתקנת, טיפולים למיניהם וכו'. במידה והמוסד החינוכי פנה לוועדה חשוב שההורים ידעו כי זכותם היא לקבל את כל המסמכים הקשורים לועדת השמה חודש לפני קיום הועדה. ועדה שבה ההורים לא קיבלו את המסמכים שמונחים על שולחן הועדה היא לא ועדה חוקית.

ילד לא יכול לעבור ועדת השמה לפני שעבר ועדת שילוב. אם ועדת השילוב מחליטה להעביר את הילד לועדת השמה , להורים יש זכות לערער על ועדת השילוב.

 

הורים שהולכים לועדות השמה חוזרות – יש לחזור על ועדת השמה כל שלוש שנים. כלומר, על הילד לקבל זכאות לחינוך מיוחד כל שלוש שנים מחדש. זוהי הזדמנות להורים לחשיבה מחודשת ולפתוח את השאלה אם אכן זהו המקום הכי מתאים לילד.

 

מי יכול לכנס ועדה?

המוסד החינוכי, ההורים או הילד יכולים לבקש ועדה.

לגבי ועדות שילוב כ 50% מכלל הועדות מתכנסות לבקשת ההורים.

כמו כן, גם תלמיד יכול לפנות למנהלת בית הספר ולבקש שעות שילוב (ועדת שילוב תחליט אם מגיעות לו שעות).

 

מה עושים הורים שלא מסכימים עם החלטת הועדה?

אם מתקבלות בוועדות ההשמה או השילוב החלטות בניגוד לדעתם של ההורים יש להם זכות לערר. ההורים יכולים לערער על החלטת הועדה בפני ועדת ערר מחוזית תוך 21 יום . בכל מחוז יש ועדת ערר מחוזית

חשוב להגיע אל ועדת הערר עם חומרים חדשים. אם למשל החליטו לתת טיפול תרופתי או טיפול אחר חשוב להציג זאת בפני הועדה.

 

מתי מתקיימות ועדות ההשמה השילוב והערר?

הועדות מתקיימות בכל שנה מהראשון במרץ ועד אמצע מאי.

בגנים הועדות יושבות עד סוף מאי.

ועדות הערר מתקיימות כל הזמן.

 

ועדת השמה חריגה

אם קורה והורים מאד רוצים להוציא את הילד באמצע השנה או ביוזמת המוסד החינוכי שחושב שאינו נותן את המענה, ניתן לכנס ועדת השמה באמצע השנה כדי לתת מענה עוד באותה שנה.

 

מהן זכויות ההורים בוועדה?

קודם כל, כמו שאמרנו, ההורים זכאים לקבל את כל המסמכים שבית הספר מגיש לוועדה, חודש לפני קיומה.

שנית, ההורים זכאים לקבל פרוטוקול מלא של  החלק של דיון הועדה שבו הם השתתפו. ההורים אינם זכאים לקבל את פרוטוקול הדיון שהתקיים לאחר שעזבו. זהו חלק חסוי.

להורים יש זכות להביא את הילד לוועדה. כאשר מדובר בילדים קטנים זה פחות רלבנטי אבל כאשר מדובר בילדים גדולים יותר שיכולים לייצג את עצמם בצורה טובה ולהסביר לוועדה מה הם היו רוצים "זה יכול לעזור מאד לתת לוועדה תמונה טובה ואמיתית יותר על הילד. בקיצור, אם הילד ידע לייצג את עצמו זה ישמש לטובתו."

דבר נוסף, ההורים רשאים להביא לוועדה נציג מטעמם (פסיכולוג, עו"ס, מורה להוראה מתקנת או כל אחד אחר) והועדה אמורה לשמוע את כולם.

 

האם ועדה יכולה להתכנס ולקבל החלטה אם ההורים לא מגיעים?

ועדת השמה או שילוב לא תתכנס אם ההורים לא מגיעים, פעם אחת.

ההורים יזומנו פעם נוספת ואז גם אם ההורים לא יגיעו הועדה תתכנס והחלטותיה תהיינה תקפות!

ולכן, מומלץ מאד להורים לשתף פעולה עם המערכת ולראות במערכת החינוך שותפה.

 

האם יש להורים זכות בחירה בנושא המסגרת החינוכית בה ילמד הילד?

ועדת השמה דנה רק בנושא הזכאות של הילד.

זכותם של ההורים לומר מה הם רוצים.

לועדת השיבוץ המחליטה היכן לשבץ את הילד ישנן הנחיות ברורות:

למצוא את המוסד החינוכי שנותן מענה ונמצא הכי קרוב למקום מגוריו של הילד. הבחירה הראשונה היא קודם כל בתוך הרשות. המחויבות של הרשות היא לתת מענה בתחומה. כך שאם קורים מקרים בהם מדובר במועצה אזורית שתחום השיפוט שלה רחב והמשפחה גרה קרוב יותר למוסד מתאים שאינו נמצא בתחום שיפוט המועצה, ייתכן מאד שהילד ייאלץ לנסוע בהסעות ארוכות מדי יום על מנת להגיע למוסד המתאים הנמצא בתחום המועצה שלו.

רשות ששולחת תלמיד "שלה" לרשות אחרת צריכה לשלם תשלומי חוץ יקרים מאד. קיימת סקאלה של תשלומים לפי סוג הלקות. למשל, בכתה מיוחדת למעוכבי שפה או ליקויים חושיים בחינוך הרגיל התשלום לילד, עפ"י הסקאלה הוא 4348 ₪ לתלמיד.

בנוסף משלמת הרשות גם עבור פסיכולוג, סייעת ושמירה,  כך שהסכום גבוה מכך.

בכיתות חינוך מיוחד מדובר על תשלומי חוץ של 8044 ₪ לתלמיד.

לסיכום, גב' הראל ממליצה לראות בוועדה מתוקף חוק צומת שבה ההורים עם אנשי החינוך והטיפול יושבים ועושים חשיבה. אם אנשי המקצוע שיושבים באותו צומת יקבלו את מירב המידע על הילד ומירב שיתוף הפעולה בסופו של דבר ירוויחו הילד והמשפחה. "מה שחשוב לנו זה לתת מענה!"

 

Facebook Comments

סגירת תפריט